לוגותרפיה

התפתחות ה- לוגותרפיה מתוארכת לשנות השלושים. על בסיס הפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד והפסיכולוגיה האישית של אלפרד אדלר, הניח הפסיכיאטר והנוירולוג ויקטור אמיל פרנקל (1905-1997) את היסודות לגישה חדשה ומקורית שפרסם לראשונה בשנת 1938. לוגותרפיה / ניתוח קיומי, המכונה לעיתים " בית הספר הווינאי השלישי לפסיכותרפיה ", הוא גישה מוכרת בינלאומית ומבוססת אמפירית על פסיכותרפיה.

בלוגותרפיה / ניתוח אקזיסטנציאליסטי (LTEA) החיפוש אחר משמעות בחיים מזוהה ככוח המוטיבציה העיקרי בבני אדם.

גישתו של פרנקל מבוססת על שלושה מושגים פילוסופיים ופסיכולוגיים:

  • חופש הרצון
  • רצון למשמעות
  • משמעות בחיים

חופש הרצון

על פי נתוני הלוגותרפיה, בני אדם אינם נתונים לתנאים מלאים אך הם למעשה חופשיים להחליט ומסוגלים לנקוט בעמדתם כלפי תנאים פנימיים (פסיכולוגיים) וחיצוניים (ביולוגיים וחברתיים). החופש מוגדר כאן כמרחב לעיצוב חייו של האדם עצמו בגבולות האפשרויות הנתונות. חירות זו נובעת מהמימד הרוחני של האדם, המובן כתחום האנושי במהותו, מעבר לממדי הגוף והנפש. כבני אדם רוחניים, בני האדם אינם מגיבים ולא רק אורגניזמים אלא יצורים אוטונומיים המסוגלים לעצב את חייהם באופן פעיל.

החירות של האדם ממלאת תפקיד חשוב , בכך שהיא מספקת ללקוחות מקום לפעולה אוטונומית גם לנוכח מחלה סומטית או פסיכולוגית. וזה בדיוק המשאב הזה שמאפשר ללקוחות, בהקשר של הטכניקות של כוונה פרדוקסלית והתרחשות, להתמודד עם הסימפטומים שלהם ולהשיג מחדש שליטה והגדרה עצמית.

רצון למשמעות

בני אדם אינם רק חופשיים, אלא מה שהכי חשוב זה שהם חופשיים למשהו – כלומר להשיג מטרות ומשמעות. החיפוש אחר משמעות נתפס כמוטיבציה העיקרית של בני האדם. כאשר אדם לא יכול לממש את חייו "רצון למשמעות" בחייו, הוא יחווה תחושה תהומית של חוסר משמעות וריקנות. התסכול מהצורך הקיומי במטרות משמעותיות יביא לתוקפנות, התמכרות, דיכאון ואובדנות, והוא עלול לגרום או להעלות את המחלות הפסיכוסומטיות והפרעות נוירוטיות.

לוגותרפיה / ניתוח קיומי מסייע ללקוחות לתפוס ולהסיר את אותם גורמים המפריעים להם להשיג יעדים משמעותיים בחייהם. הלקוחות רגישים לתפיסת פוטנציאל המשמעות; עם זאת, לא מוצעות להם משמעויות ספציפיות. במקום זאת, הם מודרכים ונעזרים במימוש אפשרויות המשמעות שגילו עצמן.

משמעות בחיים

הלוגותרפיה מבוססת על הרעיון שמשמעות היא מציאות אובייקטיבית, לעומת אשליה גרידא המתעוררת בתוך המנגנון התפיסתי של הצופה. על פי נתוני ה- הלוגותרפיה, בני אדם נקראים, על בסיס חופשם ואחריותם, להביא את הטוב ביותר האפשרי בעצמם ובעולם, על ידי תפיסת מימוש הרגע ובכל מצב ומימושו. בהקשר זה יש להדגיש כי פוטנציאלי המשמעות הללו, למרות שהם אובייקטיביים באופיים, קשורים למצב ולאדם הספציפי, ולכן הם משתנים ללא הרף. לפיכך הלוגותרפיה אינה מצהירה או מציעה משמעות כללית כלשהי של החיים. במקום זאת, הלקוחות נעזרים בהשגת הפתיחות והגמישות שיאפשרו להם לעצב את חיי היומיום שלהם באופן משמעותי.

ניתוח קיומי

ניתן להבין את ה- לוגותרפיה כבסיס פילוסופי ומדעי של וכן כחלק חיוני מהטיפול הנכון.

בעיקרון, ניתוח קיומי פירושו ניתוח ביחס לקיום, או "בירור קיום" תוך התחשבות בחיים שאחראיים, ממומשים ואנושיים.

ב"ניתוח קיומי כללי "נדון ומזהה רדיפת המשמעות כמוטיבציה בסיסית אצל בני אדם, ומסופקים טיעונים המדגימים את האפשרות הבסיסית למצוא משמעות בחיים. על בסיס זה ניתן להסביר את ההשפעות הטיפוליות של חיפוש מוצלח אחר משמעות.

ב"ניתוח קיומי מיוחד "נבדקים החיים הספציפיים, האינדיבידואליים של אדם או קבוצה, לשורשים הקיומיים האפשריים של הפרעה נפשית או פסיכולוגית. בהקשר זה היא מספקת את הבסיס לטיפול בלוגו כטיפול ספציפי המתנהל דרך "הליבה הקיומית". לפיכך, הערך הטיפולי של ניתוח קיומי טמון בבירור המצב הקיומי הקונקרטי ובהיערכות למתן עזרה בחיפוש אחר האוטונומיה.



לקבלת מידע חייגו 052-3838-436 או השאירו פרטים ואתקשר