לוגותרפיה

ישנו הבדל בין לדעת את הדרך לבין ללכת בדרך
מורפיוס מתוך הסרט ‘המטריקס'

לוגו פילוסופיה 

לוגותרפיה – תרפיה באמצעות מציאת משמעות לחיים. 

MIND, BODY & SPIRIT

לוגותרפיה (לוגוס= היגיון, תבונה; תרפיה= טיפול) היא אסכולה פסיכותרפית, שגיבש ויקטור פרנקל, פסיכיאטר ונוירולוג יהודי וינאי, שחי בין השנים 1997-1905.

לוגותרפיה (תרפיה באמצעות משמעות) הינה גישה טיפולית שנוסדה ע"י הנוירולוג והפסיכיאטר, פרופ' ויקטור פראנקל, מחבר רב-המכר העולמי "האדם מחפש משמעות". הגישה ממוקדת בטיפוח הגרעין הבריא באדם וביכולתו למצוא משמעות בכל מצב, לצמוח אל מול נסיבות החיים, על האתגרים וההזדמנויות שהם מזמנים, תוך מכוונות אל העתיד.

חיפוש משמעות מצוי בליבת הקיום האנושי, וחוצה דורות ותרבויות. מחקרים רבים מצביעים על תפקידה המרכזי של משמעות בחיים ברווחה נפשית ופיזית, כמו גם כמרכיב מפתח בהתמודדות עם מצבי משבר וסיכון.

לוגותרפיה היא גישה בפסיכולוגיה שפותחה על ידי דר. ויקטור אמיל פרנקל שחי בווינה ולמד אצל דר. פרויד ואדלר. השיטה, שנחשבת כגישה הוויינית השלישית לפסיכותרפיה, יחד עם פרויד ואדלר, פותחה עוד כשפרנקל היה יחסית צעיר.
השיטה החדשנית שלו טוענת שיש שלשה רבדים לבנאדם. הוא טען שלכל אדם יש גם רובד 'נואטי' שהוא הרובד שבו נמצאות הרבה תכונות האדם כמו אחריות, בחירה, אסתטיקה, אצילות ועוד. זה גם הרובד שעוסק בחיפוש המשמעות.

המנחה מלווה את האדם בהתלבטויותיו, צולל ביחד עם המונחה אל המקומות המהותיים של קיומו, עוזר למונחה לרכוש מיומנות בהתמודדות עם החיים, מצביע על תפיסות עולם חלופיות האפשריות למונחה וצועד ביחד עמו לעבר מימושן.

אחת המטרות היא לגייס את עולמו של האדם ואת תהליך ההעמקה והלמידה לטובת משאת נפשו האמתית של האדם בחייו. בניסיון הנצבר מצאנו שישנן מטרות שונות לאנשים שונים. האחד יחפש אחד אושר, והאחר אחר משמעות. יש המחפשים את דרכם המיוחדת להיות ערכיים, יש המחפשים שלווה, ויש את המימוש העצמי. בכל אחד מהמקרים השונים אנו מחפשים תשובות עשירות המתחברות באופן עמוק אל האדם עצמו, ואל העשייה המבורכת שהוא מסוגל לעשות.

"משמעות בחיים היא סינתזה של זהות עצמית ותפיסת עולם. זהות עצמית היא התמונה שאדם בונה על אודות עצמו במהלך חייו… זו אינה קבועה וסגורה, אלא היא דינמית ומנוסחת שוב ושוב בהתאם לנסיבות החיים… תפיסת עולם היא בראש ובראשונה נקיטת עמדה בנוגע לערכים הגבוהים בחיים, ניסוח הסיבות שבגללן ראוי לחיות, וסימון המטרות העיקריות שלמימושן יש לחתור."

הלוגותרפיה מהותה תהליך למציאת משמעות בחיים. על פי הגישה הלוגותרפית המפתח לגישה חיובית לחיים זו המודעות כי יש לחיים משמעות בכל הנסיבות וכי יש בידנו למצוא משמעות בחיינו בכל מצב, ביכולתינו להתגבר על קושי ומכות גורל אם נמצא משמעות לקיומנו. המילה לוגותרפיה נגזרת מהמילים היווניות “לוגוס” ו”תרפיה”. הלוגותרפיה גורסת שהאדם נתון כל חייו באתגרים קיומיים כגון בדידות, סופיות החיים, אחריות על תוצאות בחירותיו, אלו הם גורמים המעוררים אותו ואת שאיפתו למצוא פשר לחייו.\

הגישה הלוגותרפית הנה רב מימדית והלוגותרפיה פוגשת את האדם באמצעות שלושת הממדים הפיזיולוגי הפסיכולוגי והרוחני (נואטי). מהאדם נדרש לחרוג מחשיבתו ומהרגליו ולהתעלות מעבר לעצמו על מנת שתהיה לו גישה למימד הרוח שלו. גישה כזו שמעבר לחשיבה אל עבר הכוח הרוחני  הנואטי של האדם תסייע לו למצוא תשובות  לשאלת המשמעות בחיים. פראנקל כתב על כך בספרו “אדם מחפש משמעות” “המשמעות (הלוגוס) עמוקה יותר מהלוגיקה ומהיגיון”.

באורח פרדוקסלי משהו, ככל שחיינו הולכים ומשתכללים לעידן של מדיה, אלקטרוניקה ונעשים ומכניים יותר, כך גם מחפשים האנשים את הצורך להתחבר אל הטבע ואל הטבעי, המהות והאיכות ואת השילוב השלם של הגוף,הנפש והרוח. החיפושים הללו הם חלק מתקופה חדשה שכולל גם מודעות גבוהה לסביבה, אבל גם שאיפה מחודשת של גישות ריפוי והתחברות לעצמינו ומציאת הקשר בחיבורים הרמוניים של גוף, נפש ורוח.

פרנקל האמין שהמניע העיקרי המכוון את חייו של האדם הוא הצורך למצוא משמעות לחייו. משמעות זו ניתנת לאיתור בשלוש דרכים עיקריות: באמצעות עשיית מעשה, בהתנסות בחוויה משמעותית של ערך (אמנותית, רוחנית או חוויה של אהבה) או במציאת משמעות לסבל.

פרנקל טען שכדי לחיות זקוק האדם למשהו שעבורו כדאי לחיות וכי למשמעות יש ערך הישרדותי בעולם. לפיכך, הלוגותרפיה מבוססת על תהליך המכוון את המטופל לחפש אחר משמעות ולמצוא אותה, ותפקידו של הלוגותרפיסט הוא להרחיב את שדה הראייה של המטופל, עד שיכיר את הטווח המלא של הערכים שלו והמשמעויות שלהם. טענתו כנגד הפסיכואנליזה היתה שהתאוריה והטכניקה הטיפולית העומדות בבסיסה הופכות כל קונפליקט לנוירוטי, וכל סבל לפתולוגי. לעומת זאת טען פרנקל, שלעתים מידה מסוימת של קונפליקט היא דווקא תקינה ובריאה, וכי סבל אינו בהכרח סימפטום של נוירוזה, אלא יכול להיות אפילו הישג אנושי, במידה והאדם מוצא בו משמעות (כפי שראינו בדוגמא על הרופא). הוא ביקר גם את פירמידת הצרכים של אברהם מאסלו, שטען שעל מנת שיוכל האדם לעסוק במשימה של מציאת תכלית ומשמעות בחיים, עליו לספק קודם כל את צרכיו הבסיסיים כגון שתייה, אכילה, תחושה של ביטחון והרגשה של שייכות. לעומת זאת אומר פרנקל כי מה שאנחנו נוטים לראות כצורך, ניתן להבין גם כמשמעות. למשל, בריאות תהיה משאת הנפש הנעלה ביותר עבור האדם החולה, בעוד שעבור אנשים בריאים היא עשויה להיראות כדבר מה המובן מאליו. פרנקל הוסיף שהן המצוקה והן השפע מובילות את האדם לחפש אחר משמעות, ועל כן הצורך במשמעות הינו בלתי תלוי בצרכים אחרים.

הלוגותרפיה היא תפיסת עולם פילוסופית ורוחנית יותר מאשר תיאוריה פסיכולוגית או טכניקה טיפולית. לפיכך, פרנקל לא הגדיר טכניקה ברורה עבור הלוגותרפיסט, אם כי הוא לא פסל שימוש באסוציאציות חופשיות או בניתוח חלומות, כפי שנעשה בפסיכואנליזה. עם זאת, לטיפול בחרדות ובנוירוזות ספציפיות יעץ פרנקל להשתמש בשיטה המכונה כוונה פרדוקסלית. בשיטה זו, מכוון המטפל את המטופל לעשות בדיוק את מה שהוא הכי חושש ממנו. למשל, מטופל שחרד מהסמקה בנוכחות קהל רב, יונחה בידי המטפל לעשות הכל כדי כן להסמיק. פרנקל טען שטיפול מעין זה מוציא את הרוח ממפרשי החרדה, ועשוי לפתור בבת אחת פוביות שמטופלים נושאים עימם משך שנים רבות.

מה מטרתה של לוגותרפיה?

ובכן, מטרתה של הלוגותרפיה היא לטפל בנפש האדם באמצעות מציאת משמעות. לטענתו של פרנקל לכל אדם יש משמעות לחייו הייחודית רק לו, משהו שלמענו הוא ירצה לחיות, לכל אחד יש חופש בחירה שאיש לא יכול לגזול ממנו.

אין מדובר שמשמעות החיים במובן הפילוסופי וכללי, אלא במשמעות הרגע, כאשר האחראיות למצוא אותה המשמעות הייחודית מוטלת על כל אדם.
על פי לוגותרפיה ניתן לאתר משמעות בשלושה תחומים: בעשייה – עבודה או תחביבים, בהתנסות אישית בחוויה בעלת ערך כמו אהבה או יצירת אומנות ובסבל.
כשמדובר בסבל, הכוונה היא לא לחפש משמעות בסבל עצמו אלא לא להיכנע לסבל בזכות המשמעות. "לכל מי שיש לו איזה למה שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל איך" (ניטשה).

מהו בעצם טיפול באמצעות לוגותרפיה?

התפקיד העיקרי של הלוגותרפיסט הוא לסייע לאדם למצוא משמעות לחייו ולהרחיב את שדה הראייה שלו. אחת הטכניקות היא "כוונה פרדוקסאלית", אשר מתאימה במיוחד לטיפול בהתנהגויות אובססיביות, חרדות ופוביות למיניהן. המטרה המרכזית של הטכניקה כמו גם של לוגותרפיה, היא להתעלות על עצמנו ולקחת אחראיות על כל דבר שקורה לנו בחיים. שימוש בחוש הומור לעתים מאד חשוב והכרחי כדי לסייע לאדם להתנתק מעצמו.

תהליך בגישה האקזיסטנציאליסטית/ לוגותרפיה הוא תהליך ממוקד באדם הרואה באדם כהולסיטי, זהו תהליך העוזר לאדם למצוא משמעות אשר רואה את ההיגיון בהתנהלותו של כל אדם בעולם, ללא שיפוטיות. הלוגותרפיה היא תפיסת עולם פילוסופית ורוחנית יותר מאשר תיאוריה פסיכולוגית או טכניקה טיפולית מטרת הטיפול לסייע לאדם להתמודד טוב יותר עם מורכבות החיים ולחיות את חייו ממקום של פתיחות לעולם, של סקרנות ופליאה, של יצירתיות ויוזמה. אני מאמין שלכל אחד יש את הפוטנציאל לחיות את החיים שהוא תמיד חלם עליהם וליצור אותם

אנשים רבים פונים במטרה לעשות תהליך בחייהם בכדי להכיר ולהבין את עצמם טוב יותר על מנת שיוכלו לשפר את יחסיהם הבינאישיים, לבחור באופן אותנטי, להקל על חווית מצוקה או חרדה כלשהי, להשתחרר ממצבי תקיעות, למצוא משמעות מסוימת בחייו ולהסיר מכשולים וחסמים רגשיים בדרך לביטוי ומימוש עצמי. כולנו מוצאים את עצמנו לעתים משחזרים את עברנו באופן לא מודע, חוזרים על דפוסים מוכרים, ומתקשים לבחור בדרך חדשה.

מטרת התהליך הפרטני היא יצירת מרחב משותף, שבו אנו מעמיקים יחד בעולמך הפנימי, מוצאים משמעות לחיים ומתבוננים בבחירות ובהתנהגויות המעצבות את עולמך האישי. קיום רוחני של חירות ואחריות לצד הכרה בכוח הבחירה והרצון החופשי. ,העבודה המשותפת שלנו מאפשרת לתת ביטוי ומשמעות לחוויות עבר והווה, ולכאלה הנוצרות בינינו בתוך המפגש.

הלוגותרפיה מהותה ליווי באמצעות מציאת משמעות בחיים. על פי הגישה הלוגותרפית המפתח לגישה חיובית לחיים זו המודעות כי יש לחיים משמעות בכל הנסיבות, וכי יש בידנו למצוא משמעות בחיינו בכל מצב, ביכולתנו להתגבר על קושי ומכות גורל אם נמצא משמעות לקיומנו. המילה לוגותרפיה נגזרת מהמילים היווניות “לוגוס” ו”תרפיה”.

בשיטה זו, היחס לאדם הוא כאל ישות אחדותית וייחודית שמודעת אל עצמה, ויש לה סגולות מיוחדות שאין לזולת. לאדם אישיות רוחנית אינדיבידואלית ואינטגרטיבית שסביבה 'עטיפות' פסיכופיזיות. על פי פראנקל ההוויה האנושית שהיא תופעה קמאית, איננה ניתנת להתבוננות, לאנליזה ולרדוקציה, כשם שהעין אינה רואה את עצמה, כך האדם איננו יכול להיות מודע לעצמיותו. יתר על כן, רוח האדם במקורה היא רוח לא מודעת

פראנקל קובע את שלושת היסודות העיקריים של שיטתו:

  • השאיפה למשמעות – יש באדם שאיפה מובנת למשמעות. האדם הפתוח אל העולם בניגוד לבעלי חיים, הוא יצור התר אחר משמעות והעסוק בחיפוש אחר פשר. אדם שמוצא משמעות שביקש מוכן לסבול, להקריב קרבנות ובשעת הצורך אף למסור נפשו עליה, ואילו אדם חסר משמעות נוטה לאבד את עצמו, גם כאשר כל צרכיו מסופקים. לדידו האדם הוא בעל חיוניות, עוצמה וכוח הישרדות כל זמן שיש לו תפיסה או אידיאה שנותנת לחייו משמעות. הערכים אינם דוחפים את האדם אלא מושכים אותו, ולכן האדם בעל בחירה חופשית לקבל את הפשר או לדחותו.
  • משמעות החיים – יש לחיים מעצם היותם משמעות פנימית, אף במצבים הנוראים והקשים ביותר. משמעות שהאדם עצמו צריך למצוא ולא להמציא. החיים הם כמו כתב חידה גדול שצופן בעצמו משמעויות רבות ומבקש מהאדם לתת פשר, והאדם מאותגר לתת תשובה על כך באמצעות מעשיו. אף שאפשר למצוא משמעויות אוניברסליות כלליות, הוא סובר שאין מספר משמעויות בודדות, אלא עשרות ומאות אלפי משמעויות, שכל אחת ייחודית לכל מצב או זמן בחייו של האדם המיוחד. את משמעויות החיים הוא מסווג לשלושה תחומים:
    • ערכים יצירתיים, שבהם האדם מוצא משמעות במה שהוא נותן לעולם כמו למשל עבודה.
    • ערכים חווייתים שבהם האדם מוצא משמעות במה שהוא נוטל מהעולם כמו למשל אהבה.
    • וערכים התייחסותיים, שבהם האדם מוצא משמעות באופן ההתייחסות שלו אל מצבו בעולם, ובמיוחד בתחום של המשולש הטרגי של האדם, אשם, סבל ומוות, שאין אדם שיכול להמלט מהם.
המשמעויות הן יחידאיות, כשם שכל סיטואציה שהחיים מזמנים היא יחידאית. ולכן הן בנות חלוף. אם לא משתמשים בהזדמנות להגשים משמעות החבויה בסיטואציה מסוימת, היא מסתלקת ונעלמת לה לעולמים. ומצד שני המשמעויות קיימות תמיד, הן לא פוסקות משינוי והתחדשות, ולעולם אין החיים חסרי משמעות.
  • חירות הרצון – יש לאדם חירות לנקוט עמדה חופשית לגבי חייו, אף שאינו משוחרר מתנאים והגבלות, בשל יכולתו הייחודית של האדם להינתקות-מעצמו ולרפלקציה עצמית, תפיסה המתנגדת לפאן-דטרמיניזם ולניהליזם המודרני הרואה באדם "מחשב ביולוגי" משוכלל או "קוף חשוף". בשל אותה חירות מחשבה וחירות רצון האדם יכול לייחס לחייו משמעויות ללא שיהיה מוגבל בכך, ויכול להתעלות מעבר לתנאי חייו, ולהחליט אם יקבל את דינם של התנאים ויכנע, או יעמוד מולם ויעצב להם משמעות שתמלא את ליבו ותבליט את אנושיותו

אז מה בעצם תפקידו של אותו לוגותרפיסט? כאן, הוא מגיע ויכול באמצעות לוגותרפיה מרחבית להרחיב את שדה הראייה של האדם וכך להתוות לו מחדש ערכים ומשמעויות בחיים. באמצעות שיטה זו מתאפשר למטופל או למטופלת למצוא דרך אחרת בכדי להציל את עצמו לא פעם מעצמו ומההסתכלות "הצרה" שנוצרה עקב משבר או בעיה כזו או אחרת. שלא כמו השיטות האחרות, פרנקל טען כי השיטה התקינה והטובה ביותר די קשורה בקונפליקט עצמו. למעשה, כאשר מתקיים קונפליקט, זה הופך את הכול למשהו שאפשר בהחלט לצמוח ממנו. אם כן, לוגותרפיה היא בהחלט תפיסת עולם רוחנית והיא שונה ביחס שלה מהתאוריה הפסיכולוגית הרגילה. פרנקל – הממציא הדגול של השיטה טען כי באמצעות הליכים והבנה זו, ניתן בהחלט לפתור לא מעט בעיות שאיתם מתמודדים ומתקשים להרפות.

לוגותרפיה – להגדיר את משמעות החיים מחדש

הגישה הלוגותרפית

הלוגותרפיה גורסת שהאדם נתון כל חייו באתגרים קיומיים כגון בדידות, סופיות החיים, אחריות על תוצאות בחירותיו, אלו הם גורמים המעוררים אותו ואת שאיפתו למצוא פשר לחייו. ויקטור פראנקל היה הראשון אשר שילב בעשייתו הטיפולית את ההתייחסות לרוח האדם והמשמעות בחיים כציר טיפולי מרכזי, מתוך הבנה שדאגותיהם של בני אדם נובעים מהמימד הרוחני שלהם או כפי שפרנקל מכנה המימד הנואטי. אי התייחסות למימד הנואטי הרוחני של האדם כמוה כעיוורון והבנה חלקית של החיים.בשונה מהגישה הפתולוגית המערבית אשר מגדירה את המצוקה הקיומית המתמשכת כבעיה נפשית, הלוגותרפיה מעניקה טיפול על ידי סיוע לאדם למצוא פשר ומשמעות בחייו.

רוחו של האדם מהווה עבורו מצפן, על פי הלוגותרפיה המצפון הוא איבר המשמעות הכלי של האדם למציאת המשמעות, כדי להיות מכוונים למציאת המשמעות האישית שלנו אנו צריכים להיות מודעים לתמצית הווייתנו האנושית, עמוד התווך הבריא שלנו וכאשר הוא בשליטתנו, הוא מאפשר לנו לפעול ממקום עוצמתי שקט ולהביא אותנו להתעלות עצמית. זו בדיוק הרוח שיכולה לעזור גם במצבים קשים.

הזיקה הפילוסופית

הלוגותרפיה שואבת את בסיסה מהפילוסופיה האקזיסטנציאלית (קיומית) ומספקת כלים מעשיים המאפשרים לאדם להיות מודע יותר למימד הרוחני שלו ולהתמודד טוב יותר עם מצבי קושי וסבל. הלוגותרפיה אינה רואה בחיים תהליך דטרמיניסטי לפיו אין לאדם יותר מידי חופש לבחור את גורלו וכיוון חייו, אלא סבורה שלרשות האדם יש תמיד את החירות והחופש לבחור אם לקבל את המצב ולהיכנע לו, או להתעלות מעבר ולמצוא בהם משמעות. הלוגותרפיה אף מזכירה לא מעט את הבודהיזם באומרה שהסבל הוא חלק מובנה בחיים ולהתקיים משמעו למצוא פשר לסבל.

לכל אדם יש את האחריות ליטול על עצמו למצוא את המשמעות הייחודית לו. איש לא יוכל לומר לך מהי תכלית זו. כל אחד צריך למצוא את הדבר בעצמו ועליו לקבל את עול האחריות על פי מה שמכתיבה לו תשובתו. אם יצליח יוסיף להתפתח ולגדול למרות כל צרותיו, והיטיב לומר זאת הפילוסוף ניטשה: “מי שיש לו איזה למה שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל איך” כלומר במידה והאדם פועל למען מטרה משמעותית עבורו הוא יוכל להתמודד עם הקשיים שבדרך.

הגישה מתמקדת בעיקר בחייו העכשוויים ובנושאים המעסיקים אותו ביום יום. התהליך הוא על מציאת משמעות, לקיחת אחריות, זיהוי כוחות, ערכים, יצירתיות, מציאת משאבים, פיתוח חמלה, ומימוש של הפוטנציאל האישי. 

 

 



לקבלת מידע חייגו 052-3838-436 או השאירו פרטים ואתקשר