ייעוץ הפילוסופי

גישת הייעוץ הפילוסופי, שאפשר לכנותה גם פסיכותרפיה פילוסופית, החלה לפעול בגרמניה ב-1982. מרכזים נוספים הוקמו בהולנד, בקנדה, בארצות הברית, בדרום אפריקה, בישראל ובמקומות נוספים. הייעוץ הפילוסופי שונה מהפסיכותרפיה הקלאסית במערכת היחסים בין המטפל למטופל, במטרת המפגשים ובתוכני השיחות. בגישות פסיכותרפיסטיות שמרניות, מודל היחסים הוא של מטפל-מטופל. המטפל מאבחן את המטופל על-פי תסמינים, ובעזרת תיאוריות ושיטות שונות הוא מנסה להחזירו לקו הבריאות או הנורמליות. בייעוץ הפילוסופי, לעומת זאת, היחסים הם בין יועץ ללקוח, ואין בהכרח אחיזה בתאוריה או בשיטה. אין כוונה לגלות אמיתות כלשהן על בעיותיו של הלקוח המתייעץ, אלא להבהיר באופן ביקורתי את הנושאים שעמם הוא מתמודד ולבחון את הנחות היסוד שלו. גישת הייעוץ הפילוסופי, כך נטען, הולמת את רוח התקופה: לא עוד התאמה של הפרט לתבניות הנכפות עליו, אלא צריכה יזומה ואישית בכל מישורי החיים, החל במוצרים וכלה בשירותי בריאות הגוף והנפש (Mace, 1999).

מקורות היעוץ הפילוסופי

עדויות כל קיומם של יועצים פילוסופים ניתן למצא למעשה כבר משחר ההיסטוריה: אפלטון ודקארט , מקיאבלי ואגוסטינוס, ג'ון לוק והובס, כולם שימשו כיועצים למלכים, פוליטיקאים, אנשי אצולה וכמורה. תורתם הפילוסופית השפיעה באופן משמעותי על תפיסות הציבור והתנהלות המשטר. אריסטו, למשל, הובא במיוחד כדי לשמש חונכו האישי של הנער אלכסנדר ("הגדול" לימים); לוק והובס שימשו חלק חשוב בצידוקים הפילוסופים של הצדדים "במהפכה המהוללת" באנגליה – 1688, זה מכיוון המלוכה וזה מכיוון האצולה.

כלומר, לאורך ההיסטוריה הייתה הפילוסופיה לדרך חיים, לנגיעה במהות אשר אפשרה צלילות בתוך המציאות היומיומית. רק אך עם הפיכתה למקצוע אקדמאי, שכלתני, המשמש לשעשועים תיאורטיים, התרחקה הפילוסופיה מהמעשה כמעט לחלוטין- משלל התובנות התיאורטיות שנכתבו בספריות עתיקות, לא נגזר שום יישום מעשי.
את "הצלת" מקצוע הפילוסופיה מידיה של האקדמיה התיאורטית, ניתן לייחס לפילוסוף הגרמני-הולנדי גרד אשנבאך אשר החל מ-1981, שימש כיועץ פילוסופי המציע פרספקטיבה פילוסופית לנועצים בו.

כיצד מתנהל יעוץ פילוסופי ?

ראשית- מהי פילוסופיה בכלל? פילוסופיה (ביוונית – אהבת החוכמה) מבקשת להבין את האדם ואת העולם שסביבו, ולשם כך נוצרו מגוון עשיר של תפיסות עולם על ידי פילוסופים שונים. היועץ הפילוסופי מביא מהפילוסופיה את שיטות החקירה, את המתודולוגיה בפיתוח תזה- השקפת עולם כוללת, ליצירת בהירות ועוצמה בעולמו של הנועץ, קרי בתפיסתו הפילוסופית. זאת משום שהייעוץ הפילוסופי מניח כי כל אדם הינו פילוסוף ולכן תפיסת עולמו, תפקידו בעולם, פתרון הדילמות שלו, כולן לגיטימיות וכל התשובות מקורן בנועץ.

רוב שיטות הייעוץ נעשות באמצעות דיאלוג ומטרתה הראשונית של השיחה היא להתחקות ברמה העובדתית אחר עולמו של הנועץ. מתוך שיחה זו יבחינו היועץ והנועץ במושגים החוזרים על עצמם ומבטאים סוגיה או דילמה המעסיקה את הנועץ. לאחר שזו הוגדרה, ניתן לפנות לפילוסופיה "ולהטריח את הזקנים", מאחר וכל סוגיה מהותית העסיקה פילוסופים רבים לפנינו בדרכים שונות.

חשוב לציין כי הייעוץ הפילוסופי אינו תחום קליני. אין הוא מתמקד בהפרעות נפשיות, אינו מצייר "מפה של הנפש" ובוודאי שלא מייעץ בלקיחת תרופות. לו מרינוף כינה את הייעוץ הפילוסופי "תרפיה לשפויים": היועץ אינו מתעניין במה קרה לנועץ לפני 30 שנה ביחסיו עם אימו אלא בפרשנות שהאדם נותן לאירועים שונים בחייו.

הפילוסופיה היישומית היא תחום הולך ומתפתח. מאחר והפילוסופיה נוגעת במגוון שאלות והיבטי חיים, ישנו מגוון רחב ביותר של דרכים בהן מוצאת הפילוסופיה היישומית ביטוי מלבד הייעוץ הפילוסופי



לקבלת מידע חייגו 052-3838-436 או השאירו פרטים ואתקשר