חיפוש אחר משמעות

חיפוש אחר משמעות

בחיפוש אחר המשמעות של האדם כתב הפסיכיאטר והנוירולוג ויקטור פרנקל (1905-1997) על התפעלותו כאסיר במחנה ריכוז במלחמת העולם השנייה. מעניין לציין כי אלה ששרדו הכי הרבה זמן במחנות ריכוז אינם אלה שהיו חזקים פיזית, אלא אלה ששמרו על תחושת שליטה בסביבתם.

הוא ציין:

"אנו שגרנו במחנות ריכוז, נוכל לזכור את הגברים שעברו בבקתות מנחמים אחרים, מוסרים את פיסת הלחם האחרונה שלהם. יתכן שהיו מעטים במספרם, אך הם מציעים הוכחה מספקת שניתן לקחת כל דבר מאדם מלבד אחד דבר: אחרון החירויות האנושיות – לבחור בגישה של עצמו בכל מערכת נסיבות נתונה – לבחור בדרך של עצמו. "

המסר של פרנקל הוא בסופו של דבר תקווה: אפילו בנסיבות האבסורדיות ביותר, הכואבות והמפוזרות ביותר, ניתן לתת לחיים משמעות, וכך גם לסבל. החיים במחנה הריכוז לימדו את פרנקל כי הדחף העיקרי או המוטיבציה שלנו בחיים אינם הנאה, כפי שפרויד האמין ולא כוח, כפי שאמין אדלר, אלא משמעות.

לאחר שחרורו ייסד פרנקל את בית הספר ללוגותרפיה (מתוך הלוגואים היווניים, שמשמעותו "סיבה" או "עיקרון"), המכונה לעיתים "בית הספר הווינאי השלישי לפסיכותרפיה" לאחר שבא אחרי אלה של פרויד ואדלר. מטרת הלוגותרפיה היא לבצע ניתוח קיומי של האדם, ובכך, לעזור לו לחשוף או לגלות משמעות לחייו.

לדברי פרנקל, ניתן למצוא משמעות דרך:

התנסות במציאות על ידי אינטראקציה אמיתית עם הסביבה ועם אחרים,

החזרת משהו לעולם באמצעות יצירתיות וביטוי עצמי.

שינוי הגישה שלנו כשאנחנו מתמודדים עם מצב או נסיבות שאנחנו לא יכולים לשנות.

לזכותו של פרנקל שטבע את המונח "נוירוזת יום ראשון" כדי להתייחס לדיכאון שאנשים רבים חשים בסוף שבוע העבודה כאשר סוף סוף יש להם את הזמן להבין עד כמה חייהם ריקים וחסרי משמעות. ואקום קיומי זה עשוי לפתוח את הדלת על כל מיני עודפים ופיצויים כמו חרדה נוירוטית, הימנעות, אכילה מוגזמת, שתייה, עבודה מוגזמת והוצאות יתר. בטווח הקצר, העודפים והפיצויים הללו מרבדים על הוואקום הקיומי, אך בטווח הארוך הם מונעים נקיטת פעולה ומשמעותם.

מבחינת פרנקל, דיכאון נוצר כאשר הפער בין מה שהוא אדם למה שהוא צריך להיות, או שפעם היה רוצה להיות, הופך להיות גדול עד שכבר לא ניתן להשטיח אותו. המטרות של האדם נראות רחוק מהישג ידו והוא כבר לא יכול לחזות עתיד.

לפיכך הדיכאון הוא הדרך שלנו לומר לעצמנו שמשהו לא בסדר ברצון וצריך לעבוד ולשנות. אם לא ניתן לבצע שינוי, ימשיך להיות חוסר התאמה בין החוויה החיה שלנו לחוויה הרצויה שלנו, בין חוסר המשמעות של חיי היומיום לבין הדחף המולד למצוא משמעות, לממש את עצמנו, להיות כל מה שאנחנו יכולים להיות. מבחינה קיומית, חווית הדיכאון מחייבת אותנו להיות מודעים לתמותה ולחופש שלנו, ומאתגרת אותנו לממש את האחרון במסגרת הראשונה. על ידי עמידה באתגר האולטימטיבי הזה, אנו יכולים לפרוץ ממה שהוטל עלינו, לגלות מי אנחנו באמת, ובכך, להתחיל לתת משמעות עמוקה לחיים שלנו.

ציטוטים של פרנקל

"החופש הגדול ביותר שלנו הוא החופש לבחור את הגישה שלנו."

"כשאנחנו כבר לא מסוגלים לשנות מצב, מאתגרים אותנו לשנות את עצמנו."

"אבל לא היה צורך להתבייש מדמעות, כי דמעות היו עדות שלגבר היה האומץ הגדול ביותר, האומץ לסבול."

"במובנים מסוימים הסבל מפסיק לסבול ברגע שהוא מוצא משמעות, למשל המשמעות של הקרבה."

"משמעות החיים היא לתת לחיים משמעות."

"מי שיש לו 'למה' לחיות, יכול לשאת כמעט עם כל 'איך'."

"החיים אף פעם לא נעשים נסבלים בגלל הנסיבות, אלא רק מחוסר משמעות ותכלית."

"אי אפשר לרדוף אושר; היא חייבת להתפתח."

"העניין הוא לא מה שאנחנו מצפים מהחיים, אלא מה החיים מצפים מאיתנו."

 



לקבלת מידע חייגו 052-3838-436 או השאירו פרטים ואתקשר