אודות

ךחעחלעעוףן

דרך ה ZEN האדם מחפש משמעות – טיפול והתפתחות אישית בסיוע סוסים 

HORSES HEALING HUMANS HEALING HORSES

אני שומע ואני שוכח. אני רואה ואני זוכר. אני עושה ואני מבין.קונפוציוס

ללמוד את הבודהיזם הנו ללמוד את העצמי. ללמוד את העצמי הנו לשכוח את העצמי. לשכוח את העצמי הנו להיות אחד עם הכל".

עבודה עם סוסים בדרך הזן

זן מיינד, זן הוסמנשיפ הוא מעשי ועמוק כאחד, ומביא דרך התפתחות אישית מחוכמת הסוסים כמורים טבעיים למיינדפולנס. " מודעות עצמית, מודעות, אינטליגנציה רגשית, מערכות יחסים והוויה משולבת.

טיפול שמשלב את הפילוסופיה והפרקטיקות של זן בודהיזם וכי, בדומה לאקזיסטנציאליזם, עוסקת במשמעות הייחודית של חיי הלקוח בהקשר האוניברסלי, ולא בהתאמה פשוטה או הסרת תסמינים. באמצעות מדיטציה ואינטואיציה, ההסתכלות על הטבע האנושי והקיום האנושי מאמינים כי הם מובילים להתאמה טיפולית של הלקוח עם תחושת אחדות היקום ולטרנספורמציה רוחנית (ובכך, קוגניטיבית, רגשית והתנהגותית).

הנחיה בגישה בודהיסטית מתבססת על עקרונות בודהיסטים, לפיהם המצוקה של הפרט נובעת מהקושי שלו להיות נוכח בחוויה של הרגע, ומהמשקל שהוא מייחס למחשבות ורגשות שלו, כאשר אחד הכלים המרכזיים שהטיפול משתמש בו בכדי להקל על המצוקה, הנו מדיטציה.

הנחיה בגישה בודהיסטית מתמקדת באופן בו הקוגניציה, כלומר החשיבה של האדם, מסבה לפרט מצוקה, ושואפת לסייע לאדם להתעלות מעליה ומעל הרגש. פסיכותרפיה בודהיסטית עוזרת לפרט להשתחרר מכבלי הקוגניציה באמצעות שימוש במספר עקרונות. ראשית, לפי הגישה הבודהיסטית, הקוגניציה אינה אמיתית כשלעצמה. היא תמיד צבועה ברגשות ובאמונות שלנו, ולכן ניתן להטיל בה ספק. שנית, הקוגניציה היא בלתי נמנעת וארעית – מדובר בפעילות מוחית שאין לנו דרך לנטרל לחלוטין, וגם לא לשלוט בה. עלינו לקבל אותה, גם אם היא לא נעימה, ולקבל את היותה משתנה וברת חלוף. כמו כן, לפי הגישה הבודהיסטית, אין לנסות להתעלם מהקוגניציה באופן מוחלט, שכן באפשרותה גם לסייע לנו. כחלק מכך ביכולתה לאותת לנו על צורך בשינויים באורח חיינו.

תחום הבודהיזם בטיפול הרגשי מציע דרך חיים שיש בה ידיעה עמוקה וצלולה של טבע האדם והעולם, אשר מבוססת על תרגול מתמשך של נוכחות מלאת תשומת לב וחמלה, הבנה של שורשי הסבל האנושי, סיבותיו והדרכים להשתחרר ממנו.

סידהארתה גאוטמה המוכר בשם בודהה היה מנהיג רוחני אשר פעל לסייע לאנשים להשתחרר מסבלם, לימים התפתח מחוכמתו ותורתו של בודהה, זרם הבודהיזם אשר מלמד ופועל על פי עקרונות הפסיכו-דהרמה היא הפסיכולוגיה הבודהיסטית.

הטיפול הבודהיסטי הוא טיפול העוסק בגוף, בתודעה, בנפש וברוח, באופן ממוקד-הווה. הוא מעניק משמעות וחשיבות רבה לחקירת המרחב של השדה הטיפולי, מערכת היחסים הטיפולית ולחוויות כפי שהן נוכחות ומופיעות כאן ועכשיו.

במרכז הטיפול עומדת גישת המיינדפולנס (קשיבות או מודעות קשובה), גישה טיפולית השואבת את עוצמתה מן הכלים הפשוטים של נוכחות, קבלה וחופש בחירה. את הכלים הללו רוכשת המטופלת בעזרת שיחה טיפולית ותרגול מודעות מדיטטיבית לתהליכי הגוף והנפש.

תרומתו הגדולה של הטיפול טמונה בהזמנה להתבוננות חומלת, מעמיקה וערה במציאות החיים, ובסיוע למפגש עם הטבע האמיתי של הדברים.

האדם הוא יצור רוחני השואף להתפתחות-

בשונה מתפיסה רפואית ופתולוגית לפיה קיימת מחלה או בעיה שצריך לשנותה, תפיסתו של הטיפול היא תפיסה רחבה של משמעות האתגרים העומדים בפני המטופלת כחלק מפוטנציאל הצמיחה האישי והרוחני.

נוכחות מקבלת והכרה בקיים-

בטיפול אנו משהים את הרצון – המותנה בנו – לשנות את החוויה שמעוררת קושי, ומאפשרים שהות איתה בלב ובגוף באופן תומך ולא שיפוטי. אנחנו מזמינים אותה להיות, מתבוננים בה, בתחושות שהיא מעלה בגוף, באופן שבו היא משפיעה על הנשימה, בדימויים, בצבעים ובמילים שהיא מעלה בנו.

חמלה ורוחב לב כלפי עצמי והסביבה-

עקרון החמלה מתבטא באפשרות לחוות מרחב לקבלת עצמנו, סביבתנו והחיים בכללותם כלא מושלמים. הוא מסייע לגילוי כוחו של הלב להכיל את כל הדברים – צער, בדידות, בושה, תשוקה, חרטה, תסכול, כעס, אושר ושלווה, ובכך מאפשר לנו להתנסות בדרגות חדשות של קבלה עצמית, שחרור וחופש פנימי.

חמלה מחליפה את מקומן של ההשוואה והביקורת, מפוגגת תחושת בדידות ומחברת לכאב אוניברסאלי; היא, מאפשרת פרספקטיבה בריאה של העולם הרגשי ומשקיטה התנהגויות אובססיביות ומחשבות טורדניות.

חקירת התודעה ומנגנון ההיאחזות והדחייה-

התודעה היא העדשה דרכה אנו רואים את החיים; היא בונה ויוצרת את המציאות של חיינו, היא מספרת לנו סיפורים אודותינו, היא יוצרת מושגים, סטריאוטיפים, הרגלים ואמונות. הבודהיזם מדבר בהקשר זה על מנגנון של דחייה של הלא רצוי מחיינו והיאחזות ורצון לשלוט ברצוי; מנגנון זה הוא על כוח משמעותי בחיינו אך הוא לרוב אינו מודע.

באמצעים של התבוננות מדיטטיבית, תהליכי מודעות וחקירה נזהה את דפוסי התודעה ואת האופנים בהם היא פועלת ונפעל לשחרורם.

יחסי הגומלין ואי שניות –

עקרון ה-אי-שניות מספר לנו שאין ‘אני’ שהוא נפרד משאר העולם. בפועל, ישנה מערכת גומלין בינינו לבין כל יצור חי אחר בעולם; הסבל הוא אוניברסאלי, וכמותו השמחה והאושר.



לקבלת מידע חייגו 052-3838-436 או השאירו פרטים ואתקשר